החסידות בנויה במודל חברתי של אדמו"ר וחסידיו. האדמו"ר מהווה עבור חסידיו 'צדיק' בעל מעלה רוחנית, אבל גם 'מורה' המלמד כיצד ראוי לחיות ולהתנהג. לכן רבים מן הסיפורים החסידיים נוגעים בשאלות חינוכיות ומכילים תובנות רבות אודות היחס הרצוי שבין מורה ותלמידיו.
כך למשל, בסיפורים חסידיים רבים מתואר כיצד המורה-האדמו"ר מעודד את התלמיד להתנתק מן התלות בו ולהתמודד בכוחות עצמו, על מנת שיגדל ויתפתח.
בסיפורים אחרים מתואר תפקידו של המורה כמי שעליו "לרדת" אל עולמו של התלמיד, כדי שיוכל לסייע לו להשתנות. מורים חסידיים אחדים נהגו לגעור בתלמיד כדי לזעזעו (כמו בסיפור 'לבזות תלמיד'), ואילו אחרים נהגו דווקא בדרכי נועם.
באחת מן האמירות הידועות המיוחסות לרבי מצאנז, תיאר הרבי כיצד הוא עצמו "תועה ביער", ולמרות זאת תפקידו להדריך את תלמידיו כיצד לא להיכשל במקומות שנכשל הוא (הסיפור 'בדרך זו אל תלכו').
בסיפורים חסידיים רבים מתוארת ההשפעה האדירה של המורה-האדמו"ר על חסידיו. התלמיד חש את המורה בתוכו, בתוך לבו. הוא עומד לנוכח המורה כל חייו, גם בלי הקִרבה הפיזית והישירה אל דמותו של הרבי ('בלוויית רבי הייתי רק אני'). לא רק התלמיד זקוק למורה-הרבי, אלא גם הרבי זקוק לתלמידיו והוא תלוי בהם ('הציפור שלא נתפסה'). בסיפורים אחדים מודגש כי התלמידים לומדים מן המורה לא רק את מה שהוא אומר בצורה מפורשת, אלא מכל המכלול של נוכחותו, אישיותו והתנהגותו. אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש תיאר כי לא בא אל רבו אלא כדי ללמוד ממנו כיצד לגרוב גרביים. סיפורים נוספים עוסקים בדילמה, כיצד יכול המורה לשמור על צניעותו למרות התלמידים הכרוכים בו, ומתוך איזו עמדה נפשית עליו לעמוד לפניהם ('למה באים אלי'). וכך, מתוך גישות שונות מציגים סיפורי החסידים את היחסים רבי הפנים שבין מורים ותלמידיהם, וכן גישות חינוכיות מגוונות.
סיפורים בנושא:
-
זושא
צחוקים בחבורה
מדוע לא עמד רבי נפתלי מרוּפּשיץ בהסכם שלפיו אסור לו לומר בדיחות ולהצחיק את הציבור? האם לא רצה את הפרס שהוצע לו - להיות כמו רבו החוזה מלוּבּלין?
-
זושא
השד האוחז בספר
מדוע הבעש"ט לא זיהה את דבריו בכתבי תלמידו? מה קורה לדברים שבעל פה כשהם הופכים לתורה שבכתב?
-
זושא
השל"ה בברוגז
כיצד "הופיעה" בבית המדרש של ר' נפתלי מרופשיץ נשמתו של תלמיד חכם חשוב שהלך לעולמו, וכיצד ר' נפתלי - איש ההומור והצחוק - אינו מהסס להציג באופן נלעג את רבו, החוזה.
-
זושא
הרב השובב
מדוע רכב רבי קלונימוס קלמן על גדי שראה ברחוב, וכיצד הגיבו לכך תלמידיו שהיו מבוגרים ממנו בשנים רבות?
-
זושא
שני משה'לך
שני אנשים ששמם משה מוצאים שפה משותפת בעולם התשובה
-
זושא
כבודו של המלמד הראשון
הר' מקוצק חוזר לעיר שבה גדל ובוחר לבקר דווקא את הרב שלימד אותו את הבסיס - אותיות וקריאה בחומש, ולא את הרב שלימד אותו פירושים מתקדמים.
-
זושא
מכה בלב
ידוע שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, אבל מה קורה לדיבורים שאין להם שומע? ר' משה מקוברין חווה את זה על בשרו
-
זושא
שלושה הסברים לחיתוך בצל
סיפור משעשע סביב שולחנו של הרבי חיים מצאנז. על חיתוך של בצל אחד ועל שלושה הסברים למעשה. האם כל ההסברים נכונים או שכולם שגויים? סוד גדול...
-
זושא
לבזות תלמיד
מפני מה נזף רבי ברוך ממֶזִ'יבּוּז' בתלמיד, ואף ביזה אותו בבית הכנסת? ואם ראוי היה הדבר בעיניו, מדוע ביקש אחר כך את סליחתו של התלמיד?
-
זושא
הגיהינום הנפלא של יוסל
מתי עדיף גיהינום? יוסל, החסיד ה"בדחן" בחצרו של רבי ישראל מרוז'ין, מעדיף להישאר חסידו של הרבי, אף שמבחינתו מצב זה הוא גיהינום.
-
זושא
כוח השתיקה
עד כמה גדול כוח השתיקה? איזה שימוש עשה ר' מֶנדְל מווּרְקי בשתיקות הארוכות ששררו כשישב עם תלמידיו?
-
זושא
כוונת ההליכה
מדוע חזר רבי חיים מצאנז על עקבותיו ולא נכנס אל בית הכנסת? ואיזה לקח חשוב למד התלמיד שעקב אחריו בחזרה אל ביתו? על הדרך ועל המטרה.