החסידות בנויה במודל חברתי של אדמו"ר וחסידיו. האדמו"ר מהווה עבור חסידיו 'צדיק' בעל מעלה רוחנית, אבל גם 'מורה' המלמד כיצד ראוי לחיות ולהתנהג. לכן רבים מן הסיפורים החסידיים נוגעים בשאלות חינוכיות ומכילים תובנות רבות אודות היחס הרצוי שבין מורה ותלמידיו.
כך למשל, בסיפורים חסידיים רבים מתואר כיצד המורה-האדמו"ר מעודד את התלמיד להתנתק מן התלות בו ולהתמודד בכוחות עצמו, על מנת שיגדל ויתפתח.
בסיפורים אחרים מתואר תפקידו של המורה כמי שעליו "לרדת" אל עולמו של התלמיד, כדי שיוכל לסייע לו להשתנות. מורים חסידיים אחדים נהגו לגעור בתלמיד כדי לזעזעו (כמו בסיפור 'לבזות תלמיד'), ואילו אחרים נהגו דווקא בדרכי נועם.
באחת מן האמירות הידועות המיוחסות לרבי מצאנז, תיאר הרבי כיצד הוא עצמו "תועה ביער", ולמרות זאת תפקידו להדריך את תלמידיו כיצד לא להיכשל במקומות שנכשל הוא (הסיפור 'בדרך זו אל תלכו').
בסיפורים חסידיים רבים מתוארת ההשפעה האדירה של המורה-האדמו"ר על חסידיו. התלמיד חש את המורה בתוכו, בתוך לבו. הוא עומד לנוכח המורה כל חייו, גם בלי הקִרבה הפיזית והישירה אל דמותו של הרבי ('בלוויית רבי הייתי רק אני'). לא רק התלמיד זקוק למורה-הרבי, אלא גם הרבי זקוק לתלמידיו והוא תלוי בהם ('הציפור שלא נתפסה'). בסיפורים אחדים מודגש כי התלמידים לומדים מן המורה לא רק את מה שהוא אומר בצורה מפורשת, אלא מכל המכלול של נוכחותו, אישיותו והתנהגותו. אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש תיאר כי לא בא אל רבו אלא כדי ללמוד ממנו כיצד לגרוב גרביים. סיפורים נוספים עוסקים בדילמה, כיצד יכול המורה לשמור על צניעותו למרות התלמידים הכרוכים בו, ומתוך איזו עמדה נפשית עליו לעמוד לפניהם ('למה באים אלי'). וכך, מתוך גישות שונות מציגים סיפורי החסידים את היחסים רבי הפנים שבין מורים ותלמידיהם, וכן גישות חינוכיות מגוונות.
סיפורים בנושא:
-
זושא
בלוויית רבי הייתי רק אני
הר' מקוצק איחר ללוויית רבו, ר' שמחה בונים מפשיסחה. הוא נכנס לחדר של רבו ויצא משם בתחושה שבחדר ההוא התרחשה הלוויה האמיתית.
-
זושא
אישה בין הצדיקים
אישה חסידה התחבאה בארון כדי לשמוע את דבריו של הרבי. עוד יבוא יום, אמר הרבי, והיא תיכנס לגן עדן, והצדיקים הגברים יתביישו ממנה.
-
זושא
מחיר החסידות
יש המאשימים את החסידים שעיסוקם מרחיק אותם מן המחויבות לפרנסת משפחותיהם. מהמשל של ר' שמחה בונים מפְּשִׁיסְחַה עולה שכך צריך להיות: המחיר הכבד שהחסידים משלמים על הדרך שבחרו בה גורם להם להתייחס אליה ברצינות.
-
זושא
אני יודע איך חוטאים
רבי שמחה בונם טוען כי יקשה על איש קדוש כמו רבי מֵאִיר מאַפְּטא להבין את חסידיו, משום שאינו יודע מהו חטא.
-
זושא
ישר אל הפופיק
מדוע הפופיק חשוב כל כך לרבי מקוצק ולחסידיו? מה מבטא איבר זה שבמרכז הבטן בהקשר החסידי?
-
זושא
נחפשה דרך חדשה!
כיצד יכול המורה לכוון את התלמיד? האם ייתכן שהמורה - הרבי - יוציא את החסיד מן היער ומן המבוכות שהוא לכוד בתוכן, בשעה שהוא עצמו תועה ומבקש את דרכו?
-
זושא
הציפור שלא נתפסה
מדוע אנשי העיר לא הצליחו לתפוס את העוף המפואר שעמד על ראש העץ? מה הקשר בין אותו עוף לאהבה שבין איש לחברו?
-
זושא
הנבואה שלא התקיימה
החוזה מלובלין מתנבא על מותו של אחד מחסידיו. האם נבואתו יכולה להתגלות כטעות מרה?
-
זושא
התיש הקדוש
איך קיצצו את קרניו של ר' מנחם מנדל מקוצק ולמה הוא כבר לא יכול לגעת בשמיים. סיפור על מנהיגות צדיקים וחסידים.
-
זושא
המבחן
לימוד שכלתני או חוויה רגשית? כשהבין היהודי הקדוש מפשיסחה מה פירוש הדבר שיש אלוהים, נשרו שיניו מרוב אימה.
-
זושא
כיצד לגרוב גרביים
מדוע נסע רבי לֵייבּ שָֹרֵה'ס אל רבו רק כדי לראות כיצד הוא לובש ופושט את גרביו? ומדוע התייחס ר' לייב לכך כ"דברי תורה"?
-
זושא
לגנוב את הרבי
חסידיו של ר' צדוק הכהן מונעים ממנו בתחבולות שונות להגיע אל הארץ המובטחת. ר' צדוק לא עולה לארץ אך לבסוף מתנחם בבניינו של בית מדרש חדש