Placeholder

בין אדם לעצמו

סיפורים בנושא: בין אדם לעצמו

  • לא בימי שלישי

    חכימא

    לא בימי שלישי

    מדוע הרב עזרא ציון מלמד אינו יכול לחתן בימי שלישי?

  • זיכרון ארוך

    חכימא

    זיכרון ארוך

    הרב פרדס, צאצא למשפחת מגורשי ספרד, זוכר את גירוש ספרד גם לאחר חמש מאות שנה

  • לצאת עם הרגשה טובה

    חכימא

    לצאת עם הרגשה טובה

    כאשר תייר נכנס נסער למשרדו של הרב גץ, רב הכותל, הרב מוכן לשלם מחיר כבד כדי שיֵצא מן הכותל המערבי בתחושה טובה

  • כל האמת ורק האמת?

    חכימא

    כל האמת ורק האמת?

    הרב יוסף חיים (בן איש חי) מהרהר בשאלה אם תמיד יש לומר את כל האמת

  • לדעת שאינך יודע

    חכימא

    לדעת שאינך יודע

    הרב עוזיאל מלמד את הרב הצעיר שאי-ידיעה היא חלק מהחיים, ושחשוב להודות שאיננו יודעים תמיד את התשובות

  • כיצד אפשר להיגאל?

    חכימא

    כיצד אפשר להיגאל?

    נער צעיר, שבימי השואה התחבא במנזר, חש לאחר המלחמה בלבול ביחס לזהותו היהודית, והוא שרוי בדיכאון; הפסח והפסחא מתערבבים אצלו זה בזה. כיצד יצליח מניטו (הרב יהודה ליאון אשכנזי) לעזור לנער להשתחר מהכבלים של עברו המדכא?

  • סוד המופלטה הראשונה

    חכימא

    סוד המופלטה הראשונה

    הרבנית ג'אמילה משאש מגלה את סודה של מופלטה שמוסיפה להיות ראשונה גם לאחר שרבים אוכלים ממנה. המימונה כהזדמנות להיות יחיד ומיוחד גם בתוך היחד

  • ללא חשש

    חכימא

    ללא חשש

    הקמת בית חולים על ידי המיסיון הנוצרי בטבריה עוררה מחלוקת חריפה בשאלה אם מותר לקבל בו טיפול. הרב יוסף דוד אבולעפיה נחרץ בדעתו להתיר קבלת טיפול בבית החולים, והסברו מלמד רבות על כוחה של זהות יהודית איתנה

  • עת לעשות ועת לקבל

    חכימא

    עת לעשות ועת לקבל

    חכם שהרבני מנסה לסייע לאדם במצוקתו, אך מוצא שהסיוע היחיד שהוא יכול להציע הוא קבלת המציאות כפי שהיא מתוך אמונה

  • אדון הארץ ואדון השמיים

    חכימא

    אדון הארץ ואדון השמיים

    הקייסים הגדולים הוזמנו על ידי מלך אתיופיה לפולמוס דתי שבסופו הוא דורש מהם להתנצר. האם ייכנעו כוהני ביתא ישראל? מה ישיבו למלך?

  • להחמיץ את הרגע

    חכימא

    להחמיץ את הרגע

    האר"י מלמדנו שכדי להביא לשינוי משמעותי אסור להחמיץ את השעה הנכונה

  • מבחן על בטן מלאה

    חכימא

    מבחן על בטן מלאה

    הרב עדס מגלה רגישות רבה לרווחתו ולכבודו של אורחו